הסוג המרוקליס, על אינסוף גווניו וצורותיו, הוא אחד הצמחים הכי מגוונים שקיימים.

למרות שבאנגלית זכה הצמח לכינוי Daylily ("שושנת יום") הוא אינו שושן אמיתי ומשתייך למעשה למשפחת העיריתיים ולתת-משפחת ההמרוקלדיים אותה הוא חולק עם צמחי גינה מוכרים אחרים כגון דיאנלה ו-פורמיום. הכינוי "שושנת יום" ניתן לו על שום דמיון פרחיו לפרחים של שושן ובשל העובדה שכל פרח פורח ליום אחד בלבד, אך על כל עמוד פריחה ישנם מספר פרחים המאריכים את משך הפריחה הכולל. 

ההמרוקליס מכונה "הצמח הרב-שנתי המושלם" בזכות עמידותו, היכולת שלו לגדול ולפרוח במשך שנים רבות והמגוון העצום של סוגי וצבעי פרחים שבהם הוא מתהדר. ביחד עם האיריס ההמרוקליס הוא אחד הסוגים הכי עתירי-זנים שיש וקיימים מעל 30,000 זנים רשומים ומאות נוספים שנרשמים בכל שנה. 

זני ההמרוקליס נבדלים ביניהם בגווני הפרח, בגודל הצמח הכולל ובהיות הצמח נשיר חורף או ירוק עד. לצמח עלווה ירוקה רעננה ולעתים, כמו בזן "קוואנסו" שאנו משווקים, עלווה מגוונת (אם כי הגיוון אינו יציב והצמח נוטה לחזור לצבעו הירוק המקורי).

המרוקליס הינו צמח עמיד ביותר לקור (לפי הספרות חלק מהזנים עמידים למינוס 40 מעלות צלזיוס) ויצטיין במיוחד באיזור ההר, אך מתאים מאוד גם למרכז הארץ ומישור החוף. באזורים חמים מומלץ לשתול בתנאי צל חלקי ולהשקות בצורה סדירה. 

ההמרוקליסים השתולים אצלנו בחלקת ההדגמה מצויים בתנאים של שמש מלאה ורוחות עזות ופורחים בשפע רב, אך העלווה נצרבת ומצהיבה מעט בשיא הקיץ. למראה רענן יותר מומלץ להצל מעט על הצמחים בשעות הצהריים.

קצב הצימוח של רוב הזנים שאנו מגדלים בינוני עד מהיר ובאופן כללי ניתן לצפות מהצמח להגיע לקוטר של 50 עד 60 ס"מ (בבסיס הצמח) תוך כשלוש שנים.

רוב זני ההמרוקליס פורחים בקיץ, בסביבות יוני, וחלקם ממשיכים לפרוח כמעט עד הסתיו. צמחים ותיקים יותר המושקים ומדושנים בצורה טובה יפרחו הרבה יותר מאשר צמחים צעירים. הפרחים של כלל זני ההמרוקליס אכילים וטעמם מזכיר חסה, לעתים עם מעט חריפות. הפרחים שונים במרקמם מזן לזן, כאשר בחלק מהזנים הפרחים עבים וגסים יותר (ולכן גם יותר חריפים) וחלק מהזנים בעלי פרחים רכים ועדינים יותר ולכן טעמם מתקתק. ניתן להוסיף את הפרחים לסלט או להשתמש בהם לקישוט.

בזנים ירוקי העד ניתן לגזום את הצמח עד בסיסו בסוף החורף לצורך חידוש. בזנים הנשירים הצמח בעל תכונה של "ניקוי עצמי", כלומר העלווה המתייבשת נעלמת מעצמה והצמח עולה בצורה נקייה דרכה באביב (בשונה מדגניים, למשל, שדורשים גיזום חידוש בסוף החורף).

המרוקליס הוא צמח גינה או מיכל מעולה אשר יכול לחיות ולשגשג שנים רבות בטיפול מינימלי. צמחים במיכל יש לדשן באופן סדיר ולחלק אחת לשנתיים-שלוש משום שהם נוטים לגדול במהירות ולמלא את כל שטח העציץ. צמחים באדמה יכולים לחיות כמעט ללא כל טיפול וניתן לחלק אותם כאשר הם גדלים יתר על המידה, כדי לרענן את הגוש או כדי לרבות את הצמח. ניתן לחלק ולהעתיק את הצמח בכל עונות השנה אך הזמן המומלץ ביותר הוא סוף החורף ותחילת האביב.