אגפנתוסים הינם צמחים עמידים מאוד ליובש, חום, קור והזנחה. הם יכולים לשרוד שנים רבות בתנאי שמש מלאה או צל ללא כל טיפול. עם זאת, יש לקחת בחשבון שמטרתנו אינה לבדוק את עמידותם של הצמחים אלא לאפשר להם לשגשג ולהיראות במיטבם. לפיכך, הנה מספר המלצות לשתילת ותחזוקת אגפנתוסים:
בתנאי הארץ אגפנתוסים מתאימים לשתילה בתנאים של חצי-שמש. כלל אצבע הוא שככל שצבע הפריחה כחול כהה יותר או אם העלווה מגוונת כך הזן מתאים יותר לשתילה בתנאי צל.
אגפנתוסים הינם צמחים "רעבים" ויש להקפיד על דישון סדיר בכדי לא לפגוע בפריחה. ניתן לדשן בדשן בשחרור איטי, בדשן נוזלי או בכל אופציה אחרת אך יש לדשן את הצמחים בצורה סדירה. כמו כן, אנו ממליצים לשתול אגפנתוסים באדמה מועשרת בהרבה חומר אורגני.
אגפנתוסים יכולים לשרוד בתנאי השקייה מינימאליים אך אנו ממליצים על השקייה בינונית-מועטה כדי שלא לפגוע בפריחה.
לאגפנתוסים שורשים עבותים וצפופים. צמח הגדל בעציץ יסיים תוך שנה עד שלוש שנים את כל מלאי האדמה העומד לרשותו, עובדה אשר תביא לדעיכתו האיטית. אנו ממליצים להוציא את הצמח מהעציץ אחת למספר שנים ולחלקו. העונה הטובה ביותר לעשות זאת היא בסתיו המאוחר עד האביב כדי לא לפגוע בפריחה אך ניתן לחלק בכל עונות השנה.
חלק מהזנים שאנו מגדלים יוצרים זרעים בסוף עונת הפריחה. ניתן להנביט זרעים אלה בקלות אך הצמחים שייצאו לא יהיו דומים לצמח האם שכן אגפנתוסים מאופיינים בשונות גדולה מאד בין פרטים. המועד הטוב ביותר לזריעה הוא מיד כאשר הזרעים יבשים, לרוב בסביבות אוגוסט. משך הגידול מזרע לפרח הוא כשנה וחצי עד שלוש שנים. אנו משווקים גם אגפנתוסים זריעים (ידועים גם בתור אגפנתוס מכלוא או לעתים, בטעות, אגפנתוס אפריקני). מכלואים אלה לא מוצגים פה משום שאין ביניהם אחידות.
חלק מהזנים מאופיינים בעמוד תפרחת הנשאר קישוטי גם לאחר נשירת הפרחים אך בכל מקרה אגפנתוסים לא נפגעים או מרוויחים מהסרת עמודים שסיימו לפרוח.